סוכה לסוכות בחצר-המשותפת של הבניין, כנגד חזקת שלוש שנים / חזקת קרקעות.
שאלה
הקדמה לשאלות הלכה-למעשה:
"חזקת שלוש שנים" דהיינו "חזקת קרקעות",
היא הלכה המעמידה נכס מקרקעין בידי מי שהחזיק בו תקופה של 3 שנים רצוף.
החזקה מאפשרת להתגונן כנגד תביעה מצד בעלים קודמים.
המחזיק בנכס נדרש להוכיח את החזקתו על ידי עדים, והמערער על בעלותו,
יכול לשבור את החזקה
באמצעות מחאה שתיעשה לפני סיום ה-3 השנים.
אין לחזקה כח ללא טענה אודות רכישה, קבלת-מתנה או ירושה.
עוד הקדמה ל-3 שאלות הלכה-למעשה:
ברחוב בעיר במדינת-ישראל,
יש בניין עם 4 קומות ו-13 דירות.
לפי הטאבו, יש חצר משותפת לכל דיירי הבניין הזה.
בחצר הזא. יש שטח ל-4 סוכות בגודל משפחתי ממוצע.
מה שאומר שחובה לבנות סוכה 1 גדולה במשותף,
אם רוצים לאפשר סוכה לסוכות לכל דיירי הבניין הזה.
ואי-אפשר שלכל דירה תהא סוכה פרטית בחצר הזאת.
אבל:
1] לפני יותר מ-3 שנים,
דייר בקומה-השניה בבניין הזה,
בנה גשר-מתכת שהוא שביל גישה-פרטי מדירתו בקומה השניה,
על כל הרבע מהחצר הקרוב לדירתו.
וברבע מהחצר המרוחק יותר מדירתו,
בנה סוכה פרטית רק עבור דירתו שלו.
כך שסה"כ הוא טופס חצי מכל שטח החצר הזאת,
כל השנה כולה, כולל בכל חג-הסוכות.
כששאלו אותו, מה אם לאפשר שטח סוכה לשאר 12 מתוך 13 הדירות בבניין,
אמר שהשאיר להם חצי משטח החצר.
ושבעבר הם לא הביעו עניין בבניית סוכה.
בנוסף טוען שהיו עצים בחצר הזאת ורק הוא עקר אותם,
והייתה קרקע עם עליות ובורות ורק הוא ישר אותה בזמנו וכספו ומאמצו הפרטי.
מה שנכון, ממספר סיבות:
א] כל דיירי הבניין הזה מודים, שהיו מספר דיירים רשעים אלימים בבניין הזה.
ושחלקם עדיין בבניין הזה עד היום.
אז כל דיירת רווקה שגרה לבד בדירה,
הגיוני שבחרה בגישה של כמה שפחות להיות בשטח המשותף לכל הדיירים,
שמא יבוא דייר מהדיירים האלימים, ויפגע בה, או יגזול את כל סוכתה.
והרי רשום במשנה-תורה לרמב"ם,
ספר-משפטים, הלכות טוען ונטען, פרק י"ד, הלכה י':
"בורח שברח מחמת סכנת-נפשות, כגון שהיה המלך מבקש להמיתו,
אין מחזיקין בנכסיו, אפילו אכל המחזיק כמה שנים וטען שלקח,
אין אכילתו ראיה, ואין אומרים לבעל-השדה, "למה לא מחית?!".
מפני שהוא מתעסק בנפשו.
אבל הבורח מחמת ממון, הרי הוא ככל אדם,
ואם לא מיחה מחזיקין בנכסיו.".
השאלה האם כך הלכה-למעשה?
מה הדין של חשש מפגיעה-גופנית שאינה סכנת-חיים?
ב] חלק מהדיירים היו חילונים, ומאז כבר חזרו-בתשובה.
ג] חלק מהדיירים היו עסוקים בצרות.
כגון חולים/נכים במשפחה שלהם.
וכעת החלימו, ומעוניינים לחזור לבנות סוכה בסוכות.
השאלה:
האם אפשר לדרוש מהדייר הזה,
לחשב את גודל דירתו בייחס לגודל של כל שאר הדירות בבניין הזה,
ולקחת חלק בחצר, שהוא עד כפי הייחס הזה?
או בכלל להפסיק לקחת כל חלק קבוע בחצר המשותפת?
2] כבר יותר מ-3 שנים,
שגם כל החצי השני של החצר הזאת,
מלא כולו בגרוטאות וחפצים-קרועים, ממגוון סוגים.
והדיירת שהניחה שם את הדברים האלו, לא מסכימה לפנות.
סברה שהיא עושה זאת כדי לגרום את הרושם שהיא עניה-כלכלית משוגעת.
וכך לא יהא כל גנב שינסה לפרוץ לדירתה בקומת-קרקע, שהיא צמודה לחצר הזאת.
השאלה:
האם מותר לתת לה התראה שבתאריך מסוים,
כל הגרוטאות והחפצים-הקרועים שבחצר הזאת, יזרקו לפח,
ולכשיגיע התאריך הזה, באמת לזרוק הכל לפח?
ואם אני עושה כך,
האם חלה עלי חובה לקנות לה:
מערכת מצלמות ואזעקה,
ומנוי לכל החיים לחברת אבטחה-פרטית?
3] האם אפשר לטעון "דינא דמלכותא דינא"?
שהרי בדורנו, לפי החוק במדינת-ישראל,
גם אם למשך שנים רבות,
שכן השתלט לחלוטין על שטח-משותף של הבניין,
ואף-אחד לא התלונן כנגדו,
אין בכך כדי להקנות לו זכות קניין כלשהי,
יתר על מה שמגיע לו לפי הטאבו.
תודה.
תשובה
שלום וברכה
כמובן שצריך לבא יחד בפני דיין.
אך לפי הרשום בשאלה: יש לאדם חזקה בחצר לבנות לו סוכה, כיון שבניית סוכה זה חזקת תשמישין, ואז יש חזקה גם בלי טענה.
הערות
יש לכם שאלה נוספת בנושא זה או שאתם זקוקים להבהרה? השאר את תגובתך למטה. (שימו לב שהתגובה לא תפורסם אלא תישלח ישירות לרב המשיב לעיון ולתגובה פרטית)
