בגד משומש כמתנה – גנבת דעת?

מצאתי בספר מעדני יום טוב של הרב יום טוב זנגר את המקרה הזה: לפעמים אדם מרגיש שצריך להביא מתנה לסעודת מצוה כגון לסעודת ברית או לסעודת חתונה אבל כיון שאין לו דבר מרשים בבית לוקח בגד משומש שנראה כחדש ומכניסו בעטיפה של חנות יוקרתית בעיר וגם בזה ישנו איסור של גניבת דעת ואין לעשות כן האם הבעייה של גנבת דעת היא את עצם נתינה המתנה בחזקת חדש או שהוא עוטף בעטיפה יוקרתית? זה אומר, האם יש גנבת דעת להביא בגד משומש כמתנה?

שלום רב 

אסור לגרום לאדם לחשוב שנתת לו דבר ששווה יותר ממה שבאמת השקעת בו.

ולכן, אסור לתת בגד משומש בצורה שתגרום לו לחשוב שמדובר בבגד חדש. 

בכל אופן שתגרום לכך זה אסור. בין ע"י עטיפה חדשה, ובין בשאר כל דרך שהיא.

חולין צד.
תניא, היה ר' מאיר אומר: אל יסרהב אדם לחבירו לסעוד אצלו ויודע בו שאינו סועד, ולא ירבה לו בתקרובת ויודע בו שאינו מקבל, ולא יפתח לו חביות המכורות לחנוני אא"כ הודיעו, ולא יאמר לו סוך שמן מפך ריקן, ואם בשביל כבודו - מותר. איני, והא עולא איקלע לבי רב יהודה, פתח לו חביות המכורות לחנוני! אודועי אודעיה, ואיבעית אימא: שאני עולא דחביב ליה לרב יהודה, דבלאו הכי נמי פתוחי מפתח ליה. ת"ר לא ילך אדם לבית האבל ובידו לגין המתקשקש, ולא ימלאנו מים מפני שמתעהו, ואם יש שם חבר עיר - מותר. ת"ר: לא ימכור אדם לחבירו סנדל של מתה בכלל של חיה שחוטה, מפני ב' דברים; א' - מפני שמתעהו, וא' - מפני הסכנה; ולא ישגר אדם לחבירו חבית של יין ושמן צף על פיה.

שו"ע חושן משפט סי' רכח ס"ו
ואף לגנוב דעת הבריות בדברים, שמראה שעושה בשבילו, ואינו עושה, אסור. כיצד, לא יסרהב (בחבירו) שיסעוד עמו, והוא יודע שאינו סועד, ולא ירבה לו בתקרובת והוא יודע שאינו מקבל, ולא יפתח חביות הפתוחות לחנוני, וזה סובר שפתחם בשבילו, אלא צריך להודיעו שלא פתחם בשבילו. ואם הוא דבר דאי בעי ליה לאסוקי אדעתיה שאינו עושה בשבילו, ומטעה עצמו שסובר שעושה בשבילו לכבודו, כגון שפגע בחבירו בדרך וסבור זה שיצא לקראתו לכבדו, אין צריך להודיעו.