בויכוח בין שוכר למשכיר מי נחשב התובע
שאלה
שלום,
בויכוח בין שוכר למשכיר על תשלום של תיקון מסוים על מי הוא מוטל, מי נחשב התובע ומי הנתבע, האם השוכר שתיקן ורוצה להוציא מהמשכיר ע"י קיזוז דמי השכירות, או המשכיר תובע את דמי השכירות במלואם, נפק"מ לתביעה בבי"ד שהדין "הולכים אחר הנתבע"?
תשובה
שלום וברכה,
אם נמצאים באמצע או בתחילת תקופת השכירות השוכר תובע, ואם נמצאים בתום תקופת השכירות (כלומר כל חודש הוא זמן שכירות חדש) המשכיר תובע.
מקור
סי' שי"ב סט"ו מבואר שבכל ספיקות שבין שוכר למשכיר המשכיר נחשב מוחזק דקרקע בחזקת בעליה עומדת, ואפילו אם בא לשאול בסוף החודש אחרי שכבר גר ובא להוציא מהשוכר דמי השכירות נחשב המשכיר מוחזק, מאחר שגר בקרקע שלו התחייב בתשלום. בנד"ד ודאי שיש חיוב על השוכר לשלם עבור השכירות אלא דלטענת השוכר המשכיר חייב לו כסף אחר, ואם כדבריו כן הוא יכול לעכב את תשלום השכירות לעצמו על פי הכללים של "עביד איניש דינא לנפשיה" בסי' ד' ולכן אם השוכר בטוח בצדקת דבריו ומעכב את דמי השכירות לעצמו (ולהט"ז בסי' של"ז סעיף י' גם מספק יכול לעכב לעצמו) הרי שהמשכיר הוא התובע, כי מבחינת השוכר אין שום דו"ד אחרי שתפס את שכרו, אבל אם נמצאים באמצע תקופת השכירות יכול המשכיר לומר לשוכר שיצא מהדירה כיון שהוא מתכון לא לשלם. ומ"מ בפועל כיון שתביעה בבי"ד לוקחת זמן אם המשכיר לא יוציא את השוכר מהדירה על כוונותיו להימנע מלשלם הרי שעד שיגיעו בפועל לבי"ד יגמר החודש והנבע יהיה השוכר.