חזקת שימוש בצינור בתוך הקיר

בס"ד להלן המקרה , ראובן ושמעון גרים בבניין דו קומתי, ראובן גר בקומת קרקע ושמעון בקומה ראשונה . שמעון בנה קומה נוספת מעל לקומה הראשונה ולכן העתיק את דוד המים החמים של ראובן לגג של הקומה השנייה וכן האריך את צינור המים החמים של ראובן שעובר בקיר החיצוני של הבניין עד לגג. כעת יש על הגג דוד שמש של ראובן שממנו יורדים מים חמים באמצעות צינור העובר בתוך הקיר החיצוני של הקומה הראשונה והשנייה אל דירתו. לימים טוען שמעון שיש נזילה מצינור המים של ראובן בקיר שבין הקומה הראשונה והשנייה . יצויין שהנזילה נובעת מהחיבור של הצינור בין הקומה הראשונה והשנייה שעשה שמעון (כדי להאריכו עד לגג) והיא עדיין באחריות של שמעון שביצע את הארכת הצינור. ראובן שלא ידע שיש אחריות של שמעון , הזמין אינסטלטור מטעמו שהתקין צינור עוקף מחוץ לבניין מהדוד לתוך קיר ביתו שבקומת קרקע כדי שיהיה מים חמים וכך זה נשאר כשנה וחצי עד שראובן מכר את ביתו. יצחק שקנה את ביתו של ראובן ביקש לחזור ולהשתמש בזכות להעביר מים בצינור שבתוך הקיר (שנשאר שלם וללא שימוש) משום שצינור החיצוני מכוער ובולט. שמעון מבקש למנוע מיצחק להעביר מים בצינור משום שלטענתו : 1. יש לו חזקת תשמישין בקירות החיצוניים של הקומה השנייה והשלישית ולכן לא מעוניין שיצחק יעביר בצינור מים. 2. ראובן שהתקין והשתמש בצינור עוקף הראה בזאת שמחל לשמעון על זכות השימוש שהייתה לו וזכות זו היא בר מחילה ואין צורך בקניין כלשהו. השאלה : 1. האם שמעון יכול לעכב מיצחק להשתמש בצינור (מהטענות שהזכיר) או שליצחק יש זכות לחזור ולהשתמש בצינור שכבר נמצא בקיר החיצוני ללא שימוש כלשהו. יצויין שיצחק מוכן לתקן את הצינור במידת הצורך על חשבונו ובלבד שיוכל להשתמש בו. 2. האם יש כאן גדר שותפין בקירות החיצוניים של הקומה השנייה והשלישית שיש לכך התייחסות אחרת מבחינת חזקה? אודה אם אפשר להתייחס ל-2 טענותיו של שמעון וכן לשאלות ולהביא סימוכין מהפסיקה (חושן משפט וכו) ככל שניתן. ראוי לציין שהמקרה אמיתי , רק השמות שונו מטעמי צנעת הפרט. תזכו למצוות!

שלום רב וחנוכה שמח

אני מצרף לך את תשובת רבני בית ההוראה:

שתי שאלות יש כאן, אחת מורכבת גם מההתייחסות המשפטית של הגדרת בעלות קירות הבנין, מקובל שהחלק הפנימי שכלפי הדירה שייך לבעל הדירה אבל החלק החיצוני הינו רכוש משותף, כגון אבן ירושלמית שהיא ציפוי לבנין או כל ציפוי אחר, במקרה של לקות מסויימת כגון ציפוי שנסדק או אבן שהתרופפה, התיקון הינו באחריות כל הדיירים, [סעיף 52 לחוק המקרקעין], מסתבר שהחלוקה בין החלק החיצוני לחלק הפנימי היא: שיציקת הבטון והציפוי הינה חיצונית והבלוק וכו' היא הפנימית, לפ"ז הצינורות עוברים בדרך כלל בבלוק שהיא החלק הפנימי שהינה שייכת לבעל הדירה.

אמנם הסברא נותנת שבבנין משותף יש שעבוד מסויים בין בעלי הדירות, כגון אם שכן קומה ב' צריך להעמיד פיגומים בחצר דייר אחר הוא יוכל לבקש תשלום לבקש ביטחונות שיחזיר את המצב לקדמותו אבל לעכב לחלוטין חושבני שהוא לא יוכל לעכב. היה לנו ד"ת שכן שהתקלקל לו הצינור שמעלה את הגז לדירה והיה לו שתי אפשרויות או לחצוב בקיר צינור חדש עד לביתו בעלות של עשרות אלפי שקלים או להעביר צינור במקום שיחסית אינו מפריע דרך אחד מבעלי החצרות, וחייבנו את בעל החצר לאפשר לו זאת, [לא זכור לי מקור לזה אבל מסתבר שישנו שעבוד בין בעלי הדירות לתת אפשרות להעביר דברים דרך השטח שלהם כמובן במידתיות ובמשורה].

שאלה שניה, אם בכ"ז היינו צריכים להגיע לחזקת תשמישין, וכאן שהוא הפסיק להשתמש בצינור המים אולי זה נקרא שהוא מחל על הזכות שימוש. הינה בחלון כדי שסתימת חלון תיחשב למחילה בעינן 'פרץ פצימיו' וז"ל השו"ע קנ"ד סי"ב 'אבל כשבעל החלון בעצמו סתם חלונו, לא הוי מחילה במה שסתמו לפי צורך שעה, אלא אם פרץ פצימי החלון שניכר שאינו רוצה לפתחו עוד, או שבנה בנין גמור לפניו וכיוצא בזה', לפ"ז לכאורה כאן לא חשיב פרץ פצימיו, מלשון הרמ"א נראה שבעינן שיהיה גילוי דעת שהוא מוחל, ובמקרה דנן אין ראיה שמחל ומיילא יכול לחזור ולהשתמש, אמנם יעוי' בגליון הרע"א סי' קע"ב ס"ז שהביא מחלו' האם אי פריצת פיצין הוי גילוי דעת שסופו להשתמש בחלון וכל שלא היה פצימין כלל מעיקרא הוי מחילה או שאי פריצת פצימין אינו גילוי דעת והוי כסתמא שאינה מחילה ורק כשגילה דעתו שמחל הווי מחילה, אפילו אי נימא לחלק בין זכות ד' אמות מחמת הפתח לדין חזקת תשמישין, יעוי' בסי' קנ"ו ס"ז הרמ"א הביא מחלו' גבי אימתי מסתלקת חזקת ישוב והגר"א בביאורו שם ביאר מחלו' זו בסברות שכתב הרע"א הנ"ל, א"כ גם גבי חזקת תשמישין יהא תלוי באותה מחלו' אי בעינן גילוי דעת שמחל או שבסתמא הווי מחילה, עכ"פ מדברי הרמ"א הנ"ל בסי' קנ"ד נראה עיקר כהדיעה שצריך גילוי דעת שהתכוון למחול, ואפשר שכאן לכו"ע ואכמ"ל.

לסיכום נראה יותר שכה"ג לא צריך חזקת תשמישין וממילא לא קשור למחילת חזקת תשמישין והשכן יכול להשתמש בצינור כמובן אחרי שהוא יתקן אותו באופן היותר בטוח, גם אם היינו מספקים בזה אולי זה כן קשור לחזקת תשמישין בזה שהשכן עשה לו צינור אחר כי כך היה נח לו באותו זמן אין ראיה שהוא מחל על זכותו להשתמש בצינור.