הקפדה על חבר של הבעל

בס"ד שלום לכבוד הרב, לבעלי יש חבר שהוא עוסק בצרכי ציבור חיזוק נוער ,התאמות לעמותה שלו וכדומה. הרבה פעמים הציע לבעלי לבוא איתי לגבי תורמים וכדומה, בזמן שהשלום בית שלנו ממש לא במצב תקין. פניתי לחבר כמה פעמים והסברתי את המצב והבטיח שכל פעם ישאל את רשותי. היה תקופת שיפור מסוימת.. אפילו שהוא בעצמו בניסיונות של שלום בית החבר עדיין מציע לבעלי לצאת , ובעלי ביטל יום עבודה ויצא איתו אציין שבעלי לא מקבל תמורה כספית עבור היציאה יחד. כמובן בעלי אדם גדול והוא אחראי על בחירותיו יודע את דעתי, חושב שאני קנאית. ומכפישה את שמו. מתוסכלת, וגם ככה מאותגרת בנישואין מאפקת את עצמי לא לפנות לחבר שוב כי נמאס לי, לא יודעת אם יצליח ברמה שאני כבר רוצה לערב את אשתו ,מנגד אני מדברת עם בורא עולם וגם זה מלחיץ שהצער שלי לא יגרום נזק. וגם אפילו מרגישה לא צודקת, כי הדרישה שלי לא נכונה וזה בסדר שיצא עם חבר לבילוי פעם בשבוע ,פעמיים בשבוע. בזמן שאני והוא לא יוצאים יחד מסיבות של שלום בית. לא מכילה את הצער ומיואשת. השאלה בנוגע לחבר האם לפנות או להמשיך להרגיש בלב ? מה נכון ואיך

שלום וברכה 

הצורך של בעלך ללכת עם החבר, קיים. ולא ההליכה עם החבר תשנה או תגרע מהשלום ביניכם. 

בלי ספק אתם צריכים ייעוץ דחוף לשלום בית. אבל לפי התיאור נראה, שאם תמנעי אותו מללכת, זה לא יסייע לשלום, וכנראה יעשה את ההיפך. 

הפניה לחבר של בעלך רק הופכת את המריבות ביניכם מענין אישי לנושא ציבורי, ובודאי לא מוסיפה לכבוד שלכם. 

בקיצור: לא לפנות לחבר, וגם לא להרגיש בלב, אלא לקום ולעשות שינוי.