לחם חלבי ל2 סעודות

האם מותר להכין לחם חלבי בשביל שני ארוחות?

לנוהגים כשיטת השו"ע מותר רק אם עשו היכר בגוף הפת, לנוהגים כשיטת הרמ"א מותר גם אם לא עשו היכר, כאשר ב' הארוחות הם בתוך 24 שעות. כאשר ההיתר הוא משום היכר, צריך שההיכר ייעשה לפני האפיה ולא אחריה.

בגמרא בפסחים ל. "אין לשין את העיסה בחלב, ואם לש כל הפת כולה אסורה, מפני הרגל עבירה." וכן פסק השו"ע ביו"ד סימן צ"ז. ובפסחים לו. "אמר להו ר' יהושע לבניה, יומא קמא לא תלושו לי בחלבא, מכאן ואילך לושו לי בחלבא, והתניא אין לשין את העיסה בחלב ואם לש כל הפת אסורה מפני הרגל עבירה, אלא הכי קאמר יומא קמא לא תלושו לי בדובשא מכאן ואילך לושו לי בדובשא, ואיבעית אימא לעולם בחלבא כדאמר רבינא כעין תורא שרי הכא נמי כעין תורא. ונחלקו הראשונים בביאור ההיתר כעין תורא, שיטת רש"י שכעין תורא היינו דבר מועט, ושיטת הרי"ף והרמבם שכעין תורא היינו עם סימן והיכר. הל"מ פסק השו"ע בסימן צ"ז כדברי שניהם, נמצינו למדים, שיש שני היתירים בעשיית לחם חלבי, 1. כשעושה בו היכר, וכתב בחוו"ד הובא בפת"ש סק"ג שההיכר צריך להיות לפני האפיה, 2. היתר נוסף הוא דבר מועט, ובגדר דבר מועט, לשיטת השו"ע הוא לצורך האכילה בארוחה אחת, ואילו לשיטת הרמ"א שהביא דוגמא מחג השבועות מוכח שסובר שאפשר להכין לצורך 24 שעות הקרובות.