אכילת בשרי וחלבי בשולחן משפחתי אחד

חלק מהילדים אצלנו לא מסוגלים לאכול בשרי ביום חול בפרט לא בארוחת ערב, ורוצים תמיד לאכול חלבי, מצד שני חלק מהילדים נהנים מבשרי לארוחת ערב. ולכן אני מכינה לעיתים ארוחת ערב בשרי, אבל מי שרוצה יושב בחלק אחר של השולחן ואוכל חלבי האם זה בסדר?

חכמים אסרו (חולין קג: שו"ע יו"ד סי' פח סעיף ב) על שני אנשים לאכול יחד בשולחן אחד חלבי ובשרי, מחשש שמא אחד יקח ממנתו של השני משהו ויטעם בלי כוונה בתוך כדי שהוא אוכל את המין השני, ויכשל באיסור בשר וחלב. איסור זה נאמר רק בתנאי ששני האנשים מכירים זה את זה, ולכן יהיה נעים להם לקחת משהו ממנתו של השני תוך כדי האכילה. עוד אסרו חכמים אף לסדר על שולחן המיועד לאכילה, מאכלי חלב ובשר יחד. אך יש צורה להתיר זאת כאשר עושים היכר ניכר בין אוכלי הבשרי לאוכלי החלבי, לדוגמא על מחצית השולחן של בני המשפחה שבחרו לאכול בשרי פורסים מפה בשרית, ועל חלק השולחן של אוכלי החלבי פורסים מפה חלבית, וניכר ההבדל בין המפות, ובמקרה שיש היכר ניכר מותר לאכול על שולחן אחד חלבי ובשרי יחד. (חולין קג: שו"ע יו"ד סי' פח סעיף ב). אמנם צריך להקפיד על כמה הנחיות במקרה זה: א. הרמ"א (יו"ד סי' פח סעיף ב) כתב שאסור שיהיה מלחיה משותפת לאוכלי החלבי והבשרי. המדובר במלחיה שטובלים בהם את הפת. אולם נראה שגם מלחיה שמפזרים ממנה מלח אסור, כיון שנוגעים בה בידיים שומניות, וכן אסור שיהיה רוטב משותף כגון בקבוק קטשופ או קנקן שתיה וכדומה, המשמש את כל הסועדים הן את האוכלים חלבים והן את האוכלים בשרי, משום שלעיתים נוגעים בכלי שידיים שומניות. וכן צריך להזהר שלא יהיה כף הגשה משותפת אף שהיא נועדה להוציא תבשיל פרוה בלבד. ב. הברכי יוסף (שיורי ברכה יו"ד סי' פח ס"ק יג) הוסיף שצריך להזהר כשחותכים מאכל בשרי או חלבי שלא יהיו ניצוצות ניתזים לתוך אחד הכלים. ג. עוד כתב בערוך השולחן (יו"ד סי' פח סעיף י) שצריך להזהר שלא יהיו שתי קערות הגשה סמוכות זו לזו, משום שאי אפשר שלא ישפך מעט מקערה לקערה, ויש בזה חשש גמור. והוסיף שישראל קדושים ומדקדקים בהלכות בשר בחלב, ולכן גם במטבח מייחדים ספסל לסידור מאכלי חלב, וספסל אחר לסידור מאכלי בשר. בימינו המקובל שיהיה שיש חלבי ושיש בשרי. ד. בבית עם ילדים קטנים מבחינה פרקטית קשה להזהר שלא יצא מכשולות מסעודה בצורה כזו.

שלחן ערוך (יו"ד סי' פח סעיף ב).