איך להטביל כלי כשמפחד שיפול לו מהיד

יש לי כלי מכסף מאוד יקר, ואני מפחד שיפול למקווה וינזק, האם מותר להחזיק את הכלי במקווה בלי לעזוב?

צריך להחזיק את הכלי במקווה בצורה רפויה (שיכנסו מים) ואם מפחד להחזיק כך, אפשר להכניס קודם יד אחת למקווה, ולהכניס את הכלי למקווה עם היד השניה, ולהעביר אל היד שבתוך המקווה את הכלי. ואז אפשר להחזיק את הכלי חזק. ויש אפשרות נוספת, להטביל בתוך רשת. (או כלי בתוך כלי, ואם הכלי החיצון לא צריך טבילה, צריך שיהיה בפתח הכלי, כשפורפרת הנוד, שהם שיעור ב' אצבעות)

כלי רפוי: במשנה במקוואות פרק ח' משנה ה' "האוחז באדם ובכלים ומטבילם טמאים ואם הדיח ידיו במים טהורין רבי שמעון אומר ירפה כדי שיבואו בהם המים" ופירש ר"ש טמאים כאילו לא הוטבלו דלא באו מים למקום אחיזתו. ואם הדיח ידיו במים קודם אחיזתו טהורים, לפי שמשקה שעל ידיו מתחבר למי המקוה ואין כאן חציצה, הרמב"ם והרשב"א פסקו כת"ק שאם הדיח את ידו במים טהור שהמים מקדמים, אלא שהרמב"ם פסק שהטביל כלי במים והחזיק בו וידיו רפות לא עלתה לו טבילה, גזירה שמא לא ירפה.

וכתב השו"ע סימן קכ סעיף ב וז"ל "צריך שיהא הכלי רפוי בידו בשעת טבילה, שאם מהדקו בידו הוי חציצה. ואם לחלח ידו במים תחלה, אין לחוש. וכתב עליו הרמ"א "ודוקא שלחלח ידיו במי מקוה, אבל לא במים תלושים".

ועיין בשך שהק' אמאי לא חשש לשיטת הרמב"ם שס"ל שגזרי' שמא לא ירפה, ותי' שם בפת"ש ס"ק ה' שבטבילת כלים שלקחם מנכרי, שלא נאסר האוכל אין לגזור, ושיטת הרמב"ם לאסור הוא רק לגבי טומאה וטהרה.

ומה שכתבתי שיכניס ידו אחת למקווה ויעבירנה, הוא משום שהרמ"א כתב שילחלח במי מקווה, ואם תלשו הו"ל מים תלושים, ואף שהט"ז ס"ק ד' והפר"ח הסכימו שאפילו במים תלושים מועלי לחלוח, מ"מ יש לחוש ולהעבירו מיד ליד במקווה, כמש"כ הלבוש שם והמטה יהונתן, ואף הט"ז כתב שנכון לחוש לדברי הלבוש.

וכלי בתוך רשת, מבואר בסימן ר"ב דל"ח חציצה, ואף שאין חיבור כשפורפרת הנד.