מיצג המזכיר את ביאת הארון לקרית יערים

לאחרונה הועלתה הצעה ביישוב קרית יערים להציב על כיכר הכניסה ליישוב מונומנט המדמה את ארון הברית (כיון שהארון הוחזר מיד סרני הפלשתים לעם ישראל והוצב בקרית יערים המקראית עד שדוד המלך העלה אותו לירושלים) אך עלה חשש שהצבת דגם הארון (שאינו מהווה דגם מדויק כך שאין בעיה לכאורה של 'לא תעשון אתי') על כיכר הכניסה הוא מעשה ראוי היות והוא מזכיר את חטאם של ישראל שבעוונותינו נפל בשבי וגלה ממקום למקום עד שהוצב בבית המקדש. א. האם יש בעיה להזכיר עוונותיהם של ישראל, ומה המקור ב. האם מעשה כזה של הצבת דגם הארון על הכיכר נכלל בבעיה זו ומדוע

שלום רב 

בחז"ל מצאנו שיש מושג שלא יהיה דבר למזכיר עוון. כמובא במקורות. 

זה רק כאשר עושים דבר שיש בו הזכרה לחטא עצמו, כמו לעשות במקדש עגל, או בגדי זהב, שהם היו חלק מחטא העגל. 

אך לא מצאנו שיהיה בעיה להזכיר את הישועה שאחרי החטא, שמא על ידי יזכר החטא.

ואדרבה. מצאנו שבני ישראל עשו זכרון לשלוש עשרה הפרצות שנעשו בחומת החיל על ידי הרומאים, ולמזבח שחיללו הרומאים - אף על פי שחילול המקדש והמזבח היה עונש על חטא בני ישראל. אך הנצחון עליהם היה נס, והם עשו זכרון לנס. 

ניתן גם להוכיח מכך שבמשך שנים ארוכות היה נחש הנחושת שעשה משה, קיים בישראל בכבודו. עד שישראל הפכו אותו לעבודה זרה, ואז גנז אותו חזקיהו המלך. למרות שהנחש נעשה כדי לכפר על חטא בני ישראל שדיברו לשון הרע על ה' ועל משה. אך הנחש עצמו נועד כדי לרפא ולהושיע, ולכן לא נחשב כמזכיר את העוון אלא את הנס.  

שמואל א ז א
ויבאו אנשי קרית יערים ויעלו את ארון ה' ויבאו אתו אל בית אבינדב בגבעה, ואת אלעזר בנו קדשו לשמר את ארון ה': 

ראש השנה כו.
מפני מה אין כהן גדול נכנס בבגדי זהב לפני ולפנים לעבוד עבודה לפי שאין קטיגור נעשה סניגור.

ומטעם זה סובר שם עולא, שטעמם של חכמים שאין לתקוע בקרן של פרה, הוא כדי שלא להזכיר את מעשה העגל. 

משנה מידות פ"ב מ"ג
לפנים ממנו סורג גבוה עשרה טפחים ושלש עשרה פרצות היו שם שפרצום מלכי יון חזרו וגדרום וגזרו כנגדם שלש עשרה השתחויות.

משנה מידות פ"א מ"ו
מזרחית צפונית בה גנזו בני חשמונאי את אבני המזבח ששקצום מלכי יון.

פסחים פ"ד מ"ט
כיתת נחש הנחשת והודו לו. 

תפארת ישראל שם: שטעו בו לעשותו עבודה זרה.