פסול סוכה בשמיני עצרת כשבן חו"ל הוא המארח

לכבוד הרה"ג עמרם פריד שליט"א שלום וברכה, אברך הנני המתגורר בירושלים, ובימי חג הסוכות האחרון אירעה לפני שאלה מעשית, שביקשתי לדעת את דעת תורה של כת"ר. חמי, המתגורר בצרפת, הגיע לארץ לחגוג עמנו את חג הסוכות, וכשהגיע יום שמיני עצרת שבו בני חו"ל נוהגים לאכול בסוכה, וראיתי ביבי"א (ח"ט סי' ס"ב) שכתב שמי שבא מחו"ל, ויש לו אורחים ישראליים, אינו צריך לאכול בסוכה (ובפרט שבלילה היה קר קצה, ולא היתה הסוכה ערבה לנו, ויש לצרף את דברי הקרבן נתנאל, מביאו ביבי"א שם). אולם רב מקומי הציע לחמי “פתרון” שיפסול את הסכך שמעל חלקו של בן ארץ ישראל, כדי שיוכל לשבת עמו באותה סוכה בלא חשש. חמי, בתמימותו, הניח דופן עץ (של סוכה הרחב בערך 50 ס"מ) על חלקי של הסוכה כדי לפסול את הסכך מעליי. הערתי לו שאין זה ברור כלל אם פעולה כזו מועילה, שהרי בגמרא סוכה (מח:) מבואר שצריך פסול של ד’ טפחים, ותוס’ שם הקשו מה הדין בפחות מג’, והראשונים (הראב"ד והרמב"ן והמאירי) כתבו שצריך דווקא היכר חשוב לכל וכו'.., מבלבד מה שהדופן הנ"ל כשר מדאורייתא ופסול רק משום גזירה. השאלה היא אפוא: האם אכן יש מקום להיתר זה – לפסול חלק מן הסוכה בלבד, לצורך ישיבת בן חו"ל, כאשר שאר חלק הסכך כשר? ואם כן – האם די בכך שיניח את מחיצת העץ הנ"ל , או שצריך פסול גמור של ד’ טפחים או היכר ברור לעין כל? האם יש נפקות לכך שהסוכה עצמה שייכת לחמי (בן חו"ל), ואני רק מתארח בה, לענין הצורך לפסול או לאכול בבית? בתודה מראש על תשומת לב כת"ר ועל הדרכתו הברורה. בברכת התורה, יוסף שלום טויטו ירושלים

שלום וברכה 

תשובת מורנו הגר"ע פריד שליט"א:

די בהיכר אף שזה לא פוסל את הסוכה באמת כמבואר הסוכה מ"ח ובסי' תרס"ו

אף מעיקר הדין פטור מסוכה כמבואר בגליון המצו"ב