כוונת הנחת תפילין

האם חובה על אדם כשהוא מניח תפילין לכוון לפני ההנחה?
או לומר את ה"לשם יחוד"?

שלום וברכה 

יש 2 כוונות בהנחת תפילין:

הכוונה הראשונה היא שמתכוון להניח לשם מצוה, ובזה נפסק שמצוות צריכות כוונה, והכוונה מעכבת אף בדיעבד. (שו"ע או"ח סי' ס, ס"ד).

יש כוונה נוספת בהנחת תפילין: שצונו הקדוש ברוך הוא להניח ארבע פרשיות אלו שיש בהם יחוד שמו ויציאת מצרים על הזרוע כנגד הלב, ועל הראש כנגד המוח, כדי שנזכור נסים ונפלאות שעשה עמנו, שהם מורים על יחודו, ואשר לו הכח והממשלה בעליונים ובתחתונים לעשות בהם כרצונו. וישעבד להקב"ה הנשמה שהיא במוח, וגם הלב שהוא עיקר התאוות והמחשבות, ובזה יזכור הבורא וימעיט הנאותיו. (לשון השו"ע או"ח סי' כה סעיף ה). וכוונה זו היא לכתחילה, ואינה מעכבת בדיעבד. (משנ"ב שם ס"ק טו).  

אמירת 'לשם ייחוד' היא מנהג חלק מהקהילות, אך כדאי לכל אדם לאמרם כי שם מוזכר הכוונות הללו.