תפילה בישיבה בזמן נסיעה

הנוסע באוטובוס רכבת או מטוס, כיצד ינהג לגבי תפילת שמונה עשרה במקום שאינו יכול לכוון כראוי אם יתפלל בעמידה.

יתפלל בישיבה, מאחר ואם יתפלל בעמידה לא יוכל לכוון כראוי (כמצוי בנסיעה באוטובוס עמוס או בדרך משובשת ושאר מפריעים או בנסיעה ברכב פרטי). ומ"מ בשעת הכריעות אם אפשר ישתדל להעמד ולכרוע מעומד, ואם אין אפשרותו – יכרע מיושב (שו"ע שם סע' ה'). וכן לפסוע ג' פסיעות לאחוריו במקום שאפשר לו במעומד (כגון באוטובוס) – יעשה כן. ויש לישב ברגליים צמודות כמו בתפילה מעומד.

שנינו בגמרא (ברכות ל ע"א) "היה רוכב על החמור והגיע זמן תפלה אם יש לו מי שיאחז את חמורו ירד למטה ויתפלל ואם לאו ישב במקומו ויתפלל רבי אומר בין כך ובין כך ישב במקומו ויתפלל לפי שאין דעתו מיושבת עליו. אמר רבא ואיתימא רבי יהושע בן לוי - הלכה כרבי". ולהלכה נפסק כשיטת רבי שבין כך ובין כך יתפלל בישיבה, וכמבואר ברמב"ם הלכות תפילה (פ"ה ה"ב) ובטור ובשלחן ערוך (סימן צד' ס"ד). עוד שנינו בברייתא בהמשך הסוגיא שם: "השכים לישב [ויש גורסים לילך] בקרון או בספינה מתפלל", ויש לדון אם חידוש הברייתא ש"מתפלל" הוא שאינו צריך לרדת מן הקרון כדי להתפלל בעמידה, אבל עדיין מחוייב לעמוד בתוך הקרון והספינה ולהתפלל, ואינו דומה לרוכב על החמור שאין באפשרותו לעמוד על החמור. או אפשר שחידוש הברייתא שאף רשאי לישב ולהתפלל בתוך הקרון, ומשום שלא הטריחוהו לעמוד באמצע נסיעתו. ולכאורה יש לפשוט ספק זה ממה שמצאנו במאירי (ברכות שם) שכתב שאף ברוכב על גבי בהמה אם יכול להתפלל על גבי הבהמה בעמידה שצריך לעשות כן, ולא הקילו לו אלא לענין שאינו צריך לרדת מהחמור אפילו כשיכול, ואם כן כל שכן שהנוסע בקרון ובספינה שצריך לעמוד בתוך הקרון אם הוא יכול. אמנם מצינו שנחלקו בכך הפוסקים, דהנה השלחן ערוך (שם) כתב לענין רוכב בקרון ובספינה זה לשונו: "אם יוכל לעמוד עומד ואם לאו יושב במקומו ומתפלל", ומבואר מפורש מדבריו כפי שהעולה משיטת המאירי שברוכב בקרון ובספינה לא התירו לו לשבת בכל אופן, אלא אם יכול לעמוד צריך לעמוד. [אולם לגבי רוכב על החמור חולק השלחן ערוך על המאירי ודעתו שם שאין לחלק אם יכול לעמוד או לא, ומבואר שברוכב על החמור הקילו יותר מרוכב בקרון ומשום שטירחא וקושי לו יותר]. מאידך בטור (שם) כתב - "וכן אם היה בספינה או על גבי קרון יושב ומתפלל" עד כאן לשונו, וממה שלא כתב שאם יכול לעמוד צריך לעמוד משמע שלא חילק בזה ולעולם התירו לו לשבת ולהתפלל, שלא הטריחוהו בהיותו בספינה ובקרון לעמוד שם. ומסתבר שסברת הטור הוא משום שלמד כן מרוכב על החמור שלא הטריחוהו לרדת והוא הדין שיכול להשאר לישב בקרון. אמנם להלכה יש לנהוג כפי העולה מהשלחן ערוך וכפי שעולה מדברי הביאור הלכה שם (ד"ה היה).