תפילה בלי כוונה באבות

התפללתי ולא כוונתי באבות, האם צריך לחזור?

אין לחזור ולהתפלל משום חוסר כוונה באבות משום שלצערינו הרב, יש סיכוי גדול שלא תכוון בתפילה הבאה. (ואף אם היה דבר מיוחד שהטריד את כוונתך וסילקת אותו)

גמרא מסכת ברכות דף לד עמוד ב "המתפלל צריך שיכוין את לבו בכולן, ואם אינו יכול לכוין בכולן - יכוין את לבו באחת; אמר רבי חייא אמר רב ספרא משום חד דבי רבי: באבות."

וכן פסק השולחן ערוך אורח חיים סימן קא סעיף א' וז"ל "המתפלל צריך שיכוין בכל הברכות, ואם אינו יכול לכוין בכולם, לפחות יכוין באבות; אם לא כיון באבות, אף על פי שכיון בכל השאר, יחזור ויתפלל." וכתב הרמ"א "והאידנא אין חוזרין בשביל חסרון כוונה, שאף בחזרה קרוב הוא שלא יכוין, אם כן למה יחזור (טור)."

וכתב השער הציון בסימן צ"ו סעיף קטן ב' שכשהזיק דבר בידו ומחמתו לא כיוון באבות, אף לדידן חוזר, נראה דה"ה כל דבר שאפשר לתלות בו חיסרון הכוונה שחלף.

ובימינו דעת מורינו הרב שליט"א שאף אם משער שלא כיוון באבות מחמת דבר שהפריע לו לכוון אינו חוזר כיוון שאנו מכוונים פחות מאשר זמן החפץ חיים.