גערטאל בשעת התפילה

האם צריך ללכת עם חגורה, או גערטל בשעת התפילה?

כאשר לבוש במכנסיים אף שאין ליבו רואה את הערווה, צריך ממידת הדין להתפלל בחגורה, משום היכון לקראת אלוקיך ישראל. וכשאינו רגיל ללכת כל היום בחגורה אין חייב, אולם מידת חסידות, להקפיד על לבישת חגורה בזמן התפילה אף שאין רגיל בכך. אלא שדי בחגורה שעל המכנסיים שחגור בה כל היום, ועדיין נחשב היכון, ואין צריך ללבוש חגורה נוספת, ומ"מ כאשר מנהג אביו ללבוש גארטל, אין לשנות מנהג אביו, ויש שכתבו שמקור לזה הוא ע"פ הסוד.

כתב השו"ע בסימן צ"ב סעיף ב' "צריך לאזור אזור בשעת התפילה, אפילו יש לו אבנט שאין ליבו רואה את הערוה, משום היכון, וכתב שם המשנ"ב סק"ד שמידת חסידות להקפיד להתפלל בחגורה, אף שאינו הולך בה כל היום. והנה משמע מדבריו, שעיקר דין השו"ע שצריך לילך באבנט הוא מי שהולך בו כל היום, ועדיין נחשב היכון, דהיכון פירושו לעמוד מוכן לפני הקב"ה בתפילתו. וכן מוכח מהגמרא בשבת דף ט ע"ב, שדנה בתפילת ערבית שהייתה רשות לפני שקיבלוה כחובה, ממתי התירו כשהתחיל לאכול, שאינו צריך לטרוח ולהתפלל, ושיטת רב חנינא משיתיר חגורו, לא הטריחוהו לחגור, והגמרא אומרת שלא יוכל להתפלל כך כאשר אינו חגור בחגורה, משום היכון לקראת אלוקיך ישראל, מוכח שכאשר מתפלל כדין, ומקיים את חיוב ההיכון לא היה צריך לחגור חגורה, אלא נשאר בחגורתו הקיימת.