כוונת השמות

שמעתי שיש כל מיני כוונות ואותיות שצריך לחשוב עליהם בזמן שמזכירים את שם ה' בתפילה ובברכות. אשמח לדעת מה בדיוק צריך לחשוב בכל שם.

שלום רב 

הכוונה הנדרשת להלכה היא כזו:

שם שנכתב בסידור באותיות 'הויה', ואנו קוראים בלשון 'אדנות', יש שתי כוונות. כוונת הכתיבה היא 'היה הוה ויהיה'. וכוונת הקריאה היא 'אדון הכל'. [דעת הגר"א שדי לכוון את כוונת האמירה, בלבד בקריאת שמע, שם יש לכוון גם את כוונת הכתיבה].

ושם 'אלוקים', כוונתו היא 'חזק ובעל כל הכוחות'. .

זו היא הכוונה הפשוטה, ואותה יש לכוון להלכה.

אמנם, יש גם כוונות על פי הקבלה, ואולי לזה התכוונת 'כוונות ואותיות', אך זה ממש לא נדרש בהלכה. אלא שמי שזכה ולמד את החכמה הזו, מבין גם כוונות נסתרות ועמוקות.

שו"ע אורח חיים סי' ה ס"א
יכוין בברכות פירוש המלות. כשיזכיר השם, יכוין פירוש קריאתו באדנות שהוא אדון הכל, ויכוין בכתיבתו ביו"ד ה"א שהיה והוה ויהיה, ובהזכירו אלהים, יכוין: שהוא תקיף בעל היכולת ובעל הכחות כלם.