ברכת ריח התבלינים

שלום הרב קראתי שיש מחלוקת אם מברכים ברכת הריח על התבלינים (כגון אורגנו וכמון...) כי לא עשוי לריח ( חוץ מכמה תבלינים כמו ציפורן וקינמון שהעולם רגיל גם להשתמש כתבלין וגם להריח בהם) ונכון יותר לא לברך ומי שרוצה לברך, מברך בורא מיני בשמים בתנאי שהוא לקח את זה בידו כדי להריח. האם הבנתי נכון? השאלה שלי גם מה מוגדר כתבלינים? האם זה יכול להיות כל עשב או פרח יבש ששמים לפעמים באוכל? האם עדיף להימנע למשל לברך ברכת הריח על עלי רוזמרין מיובשים , טימין-קורנית, או על עלי ורדים טחונים? או מדברים על תבלינים שיותר רגילים להשתמש באוכל? תודה רבה מראש

שלום רב 

נדייק את המחלוקת.

נחלקו המשנ"ב והחזון איש בדין דבר בעל ריח טוב, שנקנה לצורך אכילה וכדו', וכעת האדם לוקח אותו בידיו כדי להריח בו, לד' המשנ"ב, בזה נחשב כדבר העומד לריח, וחייב לברך. ולד' החזו"א, כיון שעיקר הדבר לא הוכן אצל האדם לריח, לא מברך. 

לאור הגדרה זו, ניתן להבין שהקובע הוא לא סוג העשב או הצמח, אלא מטרת הקניה אצל האדם המסוים הזה. אם קנה להריח - מברך לכל הדעות. ואם קנה לאכילה או לשאר צורך - ברכתו תלויה במחלוקת. 

באור הלכה סימן רטז סעיף ב ד"ה כשנטלו.

חזו"א או"ח סי' לה